את מחלות הלב ניתן לחלק:
לב חסר – מצב פתולוגי בו פשוט. אין. לב. ישנן אסכולות הטוענות כי אין מצב כזה וכי תמיד ניתן לאתר את הלב של כל אדם. מולן אסכולות הטוענות שישנם אנשים שפשוט נולדו ללא לב. עד כה, הוכח אמפירית כי השתלות לב בפציינטים מחוסרי לב תמיד מסתיימות בדחייה של הלב המושתל. יתירה מזאת, מחוסרי לב בדרך כלל אינם מעוניינים כלל בהשתלת לב.
לב קטן – תהליך היפוטרופיה, בו בהיעדר חום ואהבה הלב מצטמק ונעשה קטן יותר, עלול להוביל למצב פתולוגי בו הלב איננו מסוגל להכיל, לא את הטוב שמסביב וגם לא את הסבל. ללא התייחסות וטיפול לב קטן עלול להוביל לסיבוכים, ביניהם לב חסר. ישנם מחקרים הטוענים כי ללב קטן נטייה להקטין את הלבבות סביבו אולם טרם יצא מחקר מקיף וממצא בנושא. (לב קטן, בטיפול נכון, יכול לגדול. הלב הוא שריר ושריר יכול לגדול בתהליך היפרטרופיה (היפרטרופיה – תהליך בו, על ידי חום ואהבה, שריר הלב גדל ומסוגל להכיל יותר. זהו תהליך משוב חיובי בו ככל שהלב גדל, הוא יכול להכיל יותר וככל שיכול להכיל יותר, הוא גדל יותר. חרף שנים של מחקרים טרם נמצא הגבול אליו יכול הלב להגיע). התעלמות ממצב פתולוגי של לב קטן עלול להוביל במקרי קיצון ללב חסר)
לב סדוק – לחץ ומועקה יוצרים סדקים בלב, שם מצטברים משקעים. ללא התייחסות וטיפול, לב סדוק עלול להתפתח לכדי לב כואב ואף לב שבור.
לב כואב – המשקעים המצטברים בלב הסדוק הולכים וגדלים ויוצרים חסימה. חסימה חלקית מובילה בשלב מתקדם לכדי תעוקה וכאב. ללא טיפול חסימה תוביל להצטברות לחצים אשר עלולה להוביל לאחד משני מצבים: אוטם שריר הלב או לב שבור.
אוטם שריר הלב –חסימה מלאה של הלב כתוצאה מהצטברות מאסיבית של משקעים. אוטם מאופיין בדופן שריר לב מעובה, קשה לחדירה ועמידה יותר בפני טיפולים שמרניים כגון חום ואהבה.
לב שבור – תהליך כרוני, לאורך זמן, של לב כואב עלול להוביל ללב שבור אך גם פגיעה אקוטית, טראומתית ופתאומית יכולה להוביל ללב שבור. טיפול שמרני, לא פולשני, המשלב חום, אהבה, הזנת מינרלים ונוטריינטים ובעיקר זמן, ידוע כטיפול יעיל ללב שבור. טיפול פולשני לא הוכח כיעיל.