אלוף

אלוף בא לדבר.

הוא דיבר המון על קבלת החלטות. הוא הזכיר חברים שלו אשר במקומות הכי גבוהים. הוא דיבר על החופש לטעות. וללמוד מהטעויות שלך. הוא דיבר על חבר א-מת. כזה שיאמר לך בפנים מה דפוק אצלך. או כזה ש… מת. הוא נזכר במנהיגות מרושעת שהתפתחה לכדי מנהיגות מעצימה. הוא סיכם בזה שהוא אוהב את מה שהוא עושה.

וכשנשאל מה מבאס אותו

הוא נזכר באותן החלטות שמחירן היה האבדן הכבד מכל.

ובעודו מספר זאת נשלחה ידו מבלי משים ושיחקה לה בזר הפרחים שעיטר את השולחן. לכבודו. אצבעותיו תרו ומיששו ומצאו פרח אחד, שונה, שגבעולו שבור. הם יישרו אותו כך שנתמך על ידי הגבעולים שמסביב.

את דבריו סיים בהלצה זו או אחרת. ואז בשתיקה. ואז שיחרר עצמו ויצא את החדר.