העכבר חזר. זה מכבר.
לא, כי חשבנו שהלך אז, ברח. החלון הגדול שליד הכבלים, סגור ומסוגר ומאז שנסגר – כבר אין סימנים. לא פקק של בקבוק מנושנש בסלון לא בננה אכולה למחצה במטבח לא טביעות של שיניים על גוש של סבון לא קקי מפוזר לו אול אובר, סתם כך
ופתאום, שוב גללים, ככה ישר לפנים ושוקולד בלגי שבעים וחמש אחוז תקוע, אכול, בפינת המטבח, עוד ארוז שם למטה בחור שבין הקיר והארון והרי זה ברור ששם הקים לו מעון
טוב, אז מבט לעתיד, ועכשיו מה עושים? לא נעסוק בבעיה, נחפש פתרונים. המלכודת לא די בה כי בינינו, זו חולדה ומדבקה זה זוועה והשימוש בה נורא, אז כדי שלא תהיה פה בבית מסיבה נלך על מדביר שיפתור את הבעיה. וקארמה, לא קארמה, אמן אלוהים שבגלגול הבא לא אמצא את עצמי מחפש שוקולד שבעים וחמישה אחוזים