Categories
Uncategorized

פיינשמעקעאר ישראלי מצוי. יולי 2017

בעבודה שלי אני נתקל בסוגים רבים של אנשים. סוגים רבים של אנשים עם סוגים רבים של רצונות. בגדול אבל, ניתן לומר שמרביתם רוצים למקסם את חוויית הנסיעה שלהם, משמע: עוד לחם על המגש, כוס קולה חמישית, קפוצ’ינו שביעי, ועוד. הבנתם את הפרינציפ.ואז, מידי פעם, יש את הפיינשמקעאר.הפיינשמקעאר הישראלי המצוי, פי”מ, אוהב דברים בהפוכה. בניגוד לנוסע הממוצע, במקום לבקש יותר ממה שיש, הפי”מ מעוניין במה שאין. במקום להעצים את צורת ההגשה בה הוא מקבל את מבוקשו, הוא יעדיף צורת הגשה אחרת.”מה אפשר להציע לכם לשתות?” חייכתי לעבר הגברת והאדון. חיוכי נסוג במקצת כשזיהיתי את הגברת כהיא שסיננה מבין שפתיה כאשר לא מצאה מקום לתיקיה בדיוק מעל למושבה כי “לא ייתכן שהכובעים של הדוסים האלו תמיד יתפסו את כל המקום”. באותו הרגע סבתי על עקבותי ובמקום לעזור לה להעלות את תיקה למקום שמצאתי עבורה עשיתי עצמי כעסוק במישהו אחר. מהר מאוד חזר חיוכי במלוא עצמתו והנהנתי בעידוד בעודי ממתין לתשובתם של השניים. “מה יש?”, שאלה גברת פי”מ “משקאות קלים, מוגזים, יין אדום…”, עניתי”אני רוצה בירה. וסודה. עם לימון”, ענתה הגברת ,והאדון “אשמח ליין אדום – איזה יין יש לכם?””אנו מגישים יין אדום, קברנה סוביניון ומרלו של ייקבי ברקן. אשמח להציע לכם כל דבר אחר ממחלקת העסקים, מיד כשנסיים שם את השירות”, עניתי.מר פי”מ מעקם אפו לשמע היין המוצע, גברת פי”מ מעקמת פיה.”אחכה, אם כן”, גברת פי”מ”אשמח ליין האדום”, נאנח מר פי”ממזגתי לגברת את הסודה לכוס, הושטתי אותה לעמיתי בצידה השני של עגלת המשקאות וביקשתי כי יוסיף פלח לימון לכוס. לאחר מספר שניות של התנצחות מילולית הלוך וחזור אל מול חברי לעגלה בשל חוסר הבנה את המילה “פלח” (הוא הושיט לי מלח ואמר כי אין לנו מלח לימון במטוס. לבסוף נואשתי מלחזור על המילה וביקשתי חתיכת לימון) הגשתי לגברת פי”מ את כוס הסודה ולאדון פי”מ את כוס היין האדום.”אה, אין לכם פרייה”, גברת פי”מ למראה השוופס שמזגתי.”אתה לא מוזג לי תה”, גיחך לעברי מר פי”מ. “יין מוזגים לשליש כוס”. כזכור, הנוסע הממוצע היה דורש כי אמזוג לו יין עד לשפת הכוס.”כוסות היין שלנו קטנות. יין קינוח הייתי שמח למזוג לך לשליש הכוס. זו המידה הנכונה למזיגת היין” אמרתי בחיוך מאולץ.ולגברת “אחזור אלייך עם הבירה בהמשך, ברשותך”רבות עוד יסופר על גברת ואדון פי”מ. אודות הסוכרזית “לא, לצערי אין לנו ספלנדה וגם לא סטיביה”, אודות הפיתה “אין לנו לחם כוסמין לצערי”, אודות הקפה “אינני יודע בודאות אם הקפה הוא ערביקה או רובוסטה” ועוד ועוד. אך כל זאת לפעם אחרת.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *